מיסודם של:

טכניון חברת נמלי ישראל
הסעת סחופה והגנה על החוף

הסעת סחופה והגנה על החוף

הסעת סחופה

מתקנים הממוקמים בקו החוף, כמו גם פעילויות של בני האדם כמו קדיחות, יכולים להיות בעלי השפעה גדולה על הסעת הסחופה ולגרום לסחף ומשקעים בקו החוף ובסמוך אליו. שינויים מורפולוגיים עשויים להשפיע על השאיבה ועל ההובלה בצנרת כמו גם להגדיל את הסיכון לסחף והצפה. לעיתים, הדבר יכול לגרום נזק לחיות הבר המקומיות ולסכן מתקני חוף אחרים. כחלק מהערכת ההשפעה הסביבתית הנדרשת מתעשיות חופיות וימיות, המכון הישראלי לחקר הנדסה ימית מעריך את ההשפעות של פרויקטיי תשתיות עתידיים על הסעת הסחופה באזור המיועד.
הדבר כולל הערכה של השינויים לקרקעית הים וקו החוף הטבעי בהתבסס על ההשפעה המוערכת על משטר הגלים והמשטר הנוכחי.

הגנה על חופי האלמוגים והזנתם

כמעט כל קו החוף של ישראל הינו חולי. המקור העיקרי לחול הינו הדלתא של הנילוס. הסעת החול מתרחשת בעיקר בחסות הגלים והרוח.

קצב ההסעה נטו לאורך חופה הדרומי של ישראל (באזור אשדוד) הינו ~200,000 m3/yr. ובחוף הצפוני שבחיפה הינו~80,000 m3/yr. ההסעה השנתית הכוללת הינה בערך 300,000-400,000 m3/yr. בהתבסס על הידע הקיים אצלנו, המכון הישראלי לחקר הנדסה ימית עורך מחקרים רבים המספקים הערכה של השינויים המורפולוגיים והתפתחות קו החוף לאורך חופי ישראל. המחקרים מורכבים ממודלים נומריים המתייחסים לתחזיות עבר כמו גם לתחזיות עתיד המסבירים את תופעת הטבע ואת ההשלכות של ההתנהגות האנושית על דפוסי הסעת סחופה והספקת החול הטבעית לחופים.
לאור הפיתוח הבלתי נמנע של אזורי החוף לרבות בנייתם של מתקנים ימיים בקו החוף או סמוך לו לאור הגידול באוכלוסייה באזור, סוגיה סביבתית זו הופכת להיות חשובה יותר ויותר.

בנוסף לניתוח ההשפעה הפוטנציאלית של התשתית הימית על משטר הסעת הסחופה, המכון הישראלי לחקר הנדסה ימית צבר גם ניסיון בניתוח ופיתוח המלצות לאמצעי נגד לסחף בחוף, לדוגמא בצורה של הזנת החול, בניית מבני הגנה חופית וכו'.

ההזנה משרתת מספר מטרות:

  • הנחת היסודות בטרם בניית המתקן החופי של נמל הדורש שינויים בחוף הטבעי.
  • הגנה על תשתיות קריטיות החשופות להצפה לאור הסחף והדחת הסחופה.
  • פיתוח יעדים תיירותיים על ידי שיפור החופים המקומיים.
  • שיקום החופים.

חרף התפקיד החשוב שהזנת סחופת יכול למלא בהגנה על מתקני החוף, זוהי גם פעילות יקרה. המכון הישראלי לחקר הנדסה ימית צבר ניסיון בבחינה ובשיפור היעילות של פעולות להזנת החול לאורך השנים.

צוות המכון הישראלי לחקר הנדסה ימית יכול לסקור פרויקטים שהושלמו, להשוות בין האפשרויות השונות וליצור תכניות טיפול חדשות כאשר מתעורר הצורך לכך.

שפיכת סחופה

חפירות תת ימיות הינן חלק חשוב בתכנון ובביצוע של מרכיבי מפתח מסוימים בתשתית של הנמל. חפירות תחזוקה חיוניות על מנת לשמור ערוצי גישה מסוימים. אגנים ותעלות של נמלים נתונים לרמות סחופת גבוהות המוכן להיות משונע.
קדיחות סחופה ו/או השלכת סחופה עשוי להביא לאובדן של חומר עדין בגודל חלקיק, המתאפיין במהירויות השתקעות נמוכות. לכן, הסחופה עשויה לנדוד לאורך מרחקים גדולים ביותר בים לפני שתשתקע. בניגוד לסחופה לא דביקה, תכונותיה הנדבקות של סחופה עדינה מאפשרת להם לדבוק האחד בשני וליצור גושים גדולים יותר או להקות עם מהירות השתקעות גבוהה יותר מאשר לחלקיקים אחרים אשר בלהקה. בדרך זו הם מסוגלים להשתקע באזורים שבהם החלקיקים הקטנים והעדינים לעולם לא ישתקעו.

קדיחת סחופת או כל השלכה של חומר שנקדח מעוררת חשש סביבתי ברחבי העולם. במקרים רבים, ההשפעות של השלכת החומר על החיים בקרקעית הים הינן בטווח הקצר והקרוב, למרות שהשפעות ארוכות טווח על המקרו ביומסה והרכבו של עולם החי דווחו. היקפה הנרחב של ההשפעה וההתאוששות תלויה בעובי, באזור ובקונפיגורציה של השכבה המוזרמת הקוברת את המצוי על הקרקעית, תדירות ותזמון הקדיחה, מאפייני החומר של החומר שמושלך (כמו למשל, העשרה אורגנית, מזהמים וגודל גרעין הסחופת), אך גם במאפיינים של הסביבה המקבלת (כמו למשל מאפייני הסחופת, עומק המים והמשטר ההדירו דינאמי) והרכב הקהילה והיסטורית החיים והניידות של הזנים באתר ההשלכה.

גורלה של הסחופת העדינה, היינו, המשוחררת לעמוד המים במהלך הקדיחה / ההשלכה, יכולה להתאים למודל MIKE3 מודל הסעת הבוץ (MT), המתאר ארוזיה, הסעה ודיספוזיציה של בוץ או תערובות חול בוץ תחת פעולת הזרמים והגלים.